מאמרים

כאן תוכלו למצוא מבחר מאמרים פרי עטי, העוסקים בנושאים שונים בתחום

איך בונים אולפן ?

בראשית עלינו להגדיר את מטרתו של אולפן ההקלטות, שהיא אחת: לתעד ביצוע מוסיקלי, אם כזה המנוגן באמצעות כלי נגינה או כזה ה "מוקלד" למחשב בדרך דומה לזו בה הוקלד מאמר זה בתוכנת עיבוד תמלילים נפוצה.

ראשית, נסקור את תהליך הקלטתם של כלי נגינה שונים המאופיינים בכך שאינם נשלטים ע"י מחשב בשום צורה (גיטרה, חליל, תופים, שירה). מכאן משתמע שעלינו לנגן על הכלי ולהקליט את הביצוע שלנו בזמן שהוא קורה. הקלטה כזו נקראת הקלטת אודיו(אודיו = שמע, דבר הניתן לשמיעה). זאת מכיוון שמה שאנו מנסים להקליט הם צלילים הנשמעים בחדר.

השלב הראשון בתהליך ההקלטה הוא הפיכת הצליל הנשמע לחשמל במתח נמוך, אותו אפשר להעביר בכבלים. תהליך זה מתבצע באמצעות מיקרופון.

 

מיקרופונים מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות:

 

מיקרופון דינמי: אינו צורך חשמל, קולט רק מקרוב, ומתאים מאד לכל שימוש בו רצוי שמקור הצליל יהיה קרוב מאד למיקרופון. באולפן, ישמש להקלטת תופים, מגברי גיטרה ולכל מטרה כאשר החדר בו מקליטים רועש יחסית (חדר ממוצע בבניין דירות ברחוב ראשי סואן, למשל).

מיקרופון קונדנסר: זקוק למתח חשמלי כדי לפעול  (כזה המוזן אליו דרך הכבל המחבר אותו לקדם המגבר), מתאים לכל שימוש בו ניתן לווסת את מרחק מקור הצליל מהמיקרופון. ניחן בהיענות תדרים טובה יותר ממיקרופון דינמי (במחיר דומה).

כעת משהפכנו את הביצוע המוסיקלי שלנו לזרם חשמלי באמצעות המיקרופון, עלינו להתמודד עם תכונה בעייתית אחת של כל מיקרופון באשר הוא: עוצמת האות המיוצר ע"י המיקרופון חלשה מאד. חלשה עד כדי כך שאם נחבר מיקרופון לכניסה סטנדרטית שאינה כניסת מיקרופון (Line-In) של כל מכשיר שהוא (כמו מיקסר, מגבר, ואפילו מגבר של מערכת סטריאו), נשמע את המיקרופון חלש כל כך שלא ניתן יהיה להשתמש בסאונד המופק על ידו לשום מטרה.

המכשיר הבא לפתור בעיה זו נקרא קדם-מגבר (Pre-Amplifier). זהו מעגל אלקטרוני המסוגל להגביר את האות הנכנס אליו עד פי 1000 (!). הדרך בה מתבצעת הגברה זו מורכבת, בעיקר כי כל פעולת הגברה כזו כרוכה בהגברת הרעש העצמי של המעגל האלקטרוני, מה שמחייב יצירת מעגל שקט במיוחד.

קיימים מספר סוגים של קדם מגברים, אותם ניתן לחלק באופן גס ל – 3 סוגים:

1. שפופרתי: מבוסס על שפופרות ריק (כמו ברדיו של סבתא), ובדרך כלל צובע את הצליל, אם כי באופן חיובי.

2. טרנזיסטורי: מבוסס על רכיבים אלקטרוניים סטנדרטיים

3. "שבבי" : מבוסס על שבב אחד שהוא מעגל אלקטרוני שלם ממוזער

קיימים אינספור צירופים וסוגים של קדם מגברים. כמו בכל דבר, מה שקובע כאן הוא איכות הצליל. חשוב לזכור שבמערכת הקלטה, חשיבות איכותו של קדם המגבר שוה לזו של המיקרופון, ולכן כדאי לחלק את המשאבים שווה בשווה בין שני האלמנטים.

הרכיב הבא ואולי החשוב ביותר באולפן מודרני הוא כרטיס הקול.

האלמנטים החשובים בבחירת כרטיס קול הם:

1. איכות הממירים. ממיר הוא הרכיב בכרטיס המבצע את המרת הצליל ממתח חשמלי לנתוני מחשב – וחזרה. כאן בא לידי ביטוי מחיר הכרטיס – ככלל, כרטיס יקר יותר ישמע טוב יותר, אך לא תמיד. חשוב לזכור כי הממירים קובעים את איכות ההקלטה והשמיעה של כל האולפן.

 

2. איכות הדרייברים. הדרייבר הוא התוכנה המאפשרת למחשב לזהות את הכרטיס ולתוכנות ההקלטה – להזרים אודיו מן הכרטיס ואליו. דרייבר טוב יהיה בלתי מורגש, ויאפשר עבודה חלקה וללא תקלות ו "מסכים כחולים".

3. ערך מוסף : באן באים לידי ביטוי הבנתו של היצרן את צרכי המשתמש, ויכולתו הטכנולוגית. הרכיב החשוב ביותר כאן הוא המיקסר הדיגיטלי המובנה בכרטיס. מיקסר כזה קיים בכל כרטיס קול רציני, והיעדרו מקשה מאד על העבודה בשלב ההקלטה. ככלל קיימים שני סוגי מיקסרים כאלה:

 

• מיקסר בסיסי המאפשר שליטה בעוצמת הכניסות הפיזיות לעומת האודיו המגיע מתוכנת ההקלטה

• מיקסר בעל יכולות ניתוב ושליטה מתקדמות, הבנוי בדומה למיקסר אולפני משוכלל. קיומו של מיקסר כזה מאפשר נוחיות רבה בעבודה בעת ההקלטה (שמיעה עצמית של המבצע, שליטה בניתוב בין תוכנות שונות ואפילו שימוש במיקסר כ "מסכם חיצוני".

• בכרטיסים בודדים קיים כוח עיבוד מספיק כדי לאפשר הפעלת אפקטים ע"י שימוש במעבד שעל הכרטיס עצמו. כרטיס כזה נח אפילו יותר לשימוש, היות וניתן בעת הקלטה להשתמש באפקטים לצרכי מוניטור, ובזמן מיקס – כתוספת לכח המחשב. חשוב להדגיש כי כרטיסים אלה מסוגלים להפעיל רק את האפקטים המגיעים איתם, כך שלא ניתן לראותם כ "מאיץ ביצועים גנרי", קונספציה שכרגע עדיין לא קיימת בשוק.

 

כעת אנו מגיעם לרמקולים, או המוניטורים. חשוב להבין כי מוניטור אולפני בנוי בצורה הפוכה לחלוטין מרמקול שנועד לשמיעת מוסיקה במערכת סטריאו. במערכת ביתית היצרן מנסה לבנות רמקול שיחמיא ככל האפשר למוסיקה, שידגיש תדרים מסוימים ויסתיר אחרים לפי התפישה השיווקית של היצרן.

מוניטור אולפני, לעומת זאת, נועד לתת תמונה מדויקת ככל האפשר של החומר המוקלט.

השגת מטרה זו כרוכה ברכיבים בעלי דיוק מכני גבוה מאד. חשוב לזכור שרמקול הוא מערכת אלקטרו-מכנית מורכבת, והגעה לדיוק גבוה מאד מייקרת מאד את המוצר הסופי. לכן מומלץ גם למתחיל להשקיע לפחות (בישראל) כ – 3500 ש"ח במוניטורים. אין תקציב? עדיף לחסוך ולעבוד בינתיים עם מערכת סטריאו ביתית קיימת.

עד כה עסקנו במאמר זה במבנה הפיסי של האולפן, ובהשפעות תהליך ההקלטה על מבנה זה. כעת נעסוק באלה חשובה לא פחות: מקור הצליל.

למה הכוונה?

כאשר אנו מבקשים לנגן על מקלדת ולהקליט את נגינתנו למחשב, לפנינו שתי אופציות:

 

  1. לחבר את יציאות האודיו (כלומר, אלה בהן נשמע צליל המקלדת) אל כניסות כרטיס הקול שלנו, ולהקליט את המקלדת ככל מקור צליל אחר.

  2. לחבר את יציאת ה MIDI של המקלדת לכניסת ה – MIDI של כרטיס הקול. כך נוכל להקליט רק את הנגינה שלנו, ואילו מקור הצליל יוכל להיות מהמקלדת שלנו או מתוכנת הסיקוונסר.  אם למקלדת שלנו חיבור USB, נוכל להתחבר דרכו ישירות אל המחשב.

אולם ברוב המקרים, אנו משתמשים במקלדות הנקראות מקלדות שליטה. מקלדות אלה משדרות רק את המידע על התוים אותם ניגנו, ואין להן מקור צליל פנימי.

 

הצלילים אותם אנו שומעים כאשר אנו מנגנים על מקלדת שליטה מופקים ע"י תוכנת הסיקוונסר -  קיובייס למשל -  איתה אנו עובדים. "בתוך" התוכנה מותקנות תת-תוכנות קטנות הנקראות Plug-Ins. אלה מתחלקים לשני סוגים: כלים ואפקטים.

 

כלים וירטואליים אלה הם כלי נגינה לכל דבר: סינתסייזרים וסמפלרים. ניתן לנגן עליהם באמצעות מקלדת השליטה בתהליך פשוט של "פתיחת" הכלי הוירטואלי בתוך תוכנת הסיקוונסר, וניתוב זרם נתוני המידי מן המקלדת אליו. ניתן להשתמש בו–זמנית במספר גדול של כלים כאלה, והמגבלה היחידה היא עוצמת המחשב.

יציאות האודיו של כלים אלה מופיעות במיקסר של התוכנה כערוצי מיקסר רגילים, וניתן להפעיל עליהם גם אפקטים.

 

אפקטים וירטואליים מחליפים את מכשירי האפקטים של פעם, וניתן להפעיל אותם על כל מה שמוקלט במחשב.

 

קיובייס מגיעה עם מספר כלים וירטואליים. ועם כמות גדולה של אפקטים וירטואליים מכל הסוגים. כלים נוספים ניתן לרכוש או אפילו להוריד בחינם דרך האתר kvr-audio.com.

 

 

לאחר שהבנו את תפקידי המרכיבים השונים באולפן, שתי הארות אחרונות:

 

1. חשוב מאד לרכוש מחשב הבנוי לפי מפרט בדוק וידוע העובד עם כרטיס הקול הספציפי שבכוונתך לרכוש. קיימים מספר ספקי מחשבים המתמחים בתחום בארץ, ומומלץ לרכוש מחשב אצל אחד מהם.

2. חשוב לרכוש את הציוד במקום אמין, המסוגל לספק תמיכה טכנית מקיפה ומאפשר למשתמש לקבל תמיכה גם לאחר הרכישה. בידקו האם יש לחנות אתר אינטרנט המספק פורום תמיכה ואפשרות לשאלות באמצעות email. אצל חלק מן היבואנים מתקיימות הדרכות סדירות חינם למשתמשים לפי מוצר. חשוב להבין מי הוא איש המכירות העומד מולך , ומה הניסיון האמיתי העומד לרשותו כדי להמליץ לך על הקנייה הנכונה.

3. אם אפשר, כדאי לפנות ליועץ בלתי תלוי בטרם ביצוע הרכישה. יעוץ כזה יכול לחסוך מאות ואף אלפי שקלים בעת הרכישה, ולמנוע מפח נפש וטעויות יקרות.

 

בהצלחה !

איך בונים אולפן

I'm a title. Click to edit me.

I'm a paragraph. Click here to add your own text and edit me. It’s easy. Just click “Edit Text” or double click me and you can start adding your own content and make changes to the font. I’m a great place for you to tell a story and let your users know a little more about you.​

3

I'm a title. Click to edit me.

I'm a paragraph. Click here to add your own text and edit me. It’s easy. Just click “Edit Text” or double click me and you can start adding your own content and make changes to the font. I’m a great place for you to tell a story and let your users know a little more about you.​

2

4

I'm a title. Click to edit me.

I'm a paragraph. Click here to add your own text and edit me. It’s easy. Just click “Edit Text” or double click me and you can start adding your own content and make changes to the font. I’m a great place for you to tell a story and let your users know a little more about you.​